CLAUDE.md
קובץ הוראות פשוט: איך עובדים בפרויקט ומה חשוב לדעת. יעיל, אבל עלול להתנפח.
מודל חכם לא מכיר את הארגון שלכם.
זיכרון טוב הופך ניסיון מצטבר לעבודה טובה יותר.
לא מספיק לתת לסוכן מודל טוב יותר. צריך לתת לו את ההקשר הנכון בזמן הנכון, לשמור לקחים בין ריצות ולנהל את הזיכרון בבטחה. כשהמערכת גדלה, מוסיפים תהליך נפרד שמנתח כמה ריצות יחד, מזהה טעויות חוזרות ומציע עדכונים לזיכרון. זהו עיבוד לקחים ברקע. זו למידה דרך שיפור ההקשר, לא אימון מחדש של המודל.
הקשר הוא המידע שהסוכן רואה כרגע. זיכרון הוא מידע שנשמר כדי שאפשר יהיה להשתמש בו גם בריצות הבאות.
הפתרון הוא לא להעמיס עוד ועוד טקסט בתחילת כל שיחה. שומרים מידע קריא ומסודר, ומאפשרים לסוכן למצוא ולפתוח רק את מה שרלוונטי למשימה.
חשיפה הדרגתית: קודם מזהים מה מתאים, ורק אז טוענים את הפרטים.
קובץ הוראות פשוט: איך עובדים בפרויקט ומה חשוב לדעת. יעיל, אבל עלול להתנפח.
הסוכן מחליט במהלך העבודה מה לקרוא, מה לשמור ומה לעדכן.
קובצי הנחיות לתהליכי עבודה. בוחרים לפי תיאור קצר וטוענים את הפרטים רק כשצריך.
מידע בקובצי טקסט, עם חיפוש ואינדקס שמאפשרים להגיע לפרט הרלוונטי.
ברגע שכמה סוכנים משתמשים באותו זיכרון, טעות אחת יכולה להתפשט. אוטונומיה דורשת גבולות הנדסיים, לא רק הוראות מנוסחות היטב.
מי שינה, מתי, ועל סמך איזו ריצה? שומרים היסטוריה ואפשרות לחזור לגרסה קודמת.
לפני שמירה בודקים שהמידע לא השתנה מאז שנקרא. אם השתנה, קוראים שוב ומעדכנים מחדש.
מחברת אישית יכולה להיות ניתנת לעריכה. מידע ארגוני רגיש לא פתוח לשינוי חופשי של כל סוכן.
מתכננים גישה לזיכרון ממערכות שונות. בודקים גם מידע שהתיישן, שגיאות ותוכן זדוני.
הגרסה לא השתנתה: אפשר לשמור. בהרצאה הבדיקה נעשית בעזרת גיבוב, כלומר טביעת אצבע של תוכן הקובץ.
זיכרון במהלך הריצה מועיל, אבל הסוכן צריך לחלק את הקשב בין ביצוע העבודה לבין הכנת לקחים לעתיד. הוא גם רואה רק את הריצה שלו.
הסוכן לומד משהו ושומר אותו מיד. השינוי יכול לעזור כבר בריצה הבאה, אבל זמן וקשב מוגבלים.
אם סוכנים שונים נכשלים שוב ושוב באותו מקום, צריך מבט רוחבי ומשאבים שמוקדשים ללמידה.
עיבוד לקחים ברקע הוא תהליך נפרד, שרץ על מקבץ ריצות. הוא משווה בין מה שקרה בפועל לבין הזיכרון הקיים, ומציע מה להוסיף, לתקן או להסיר.
בודקים גם קריאות לכלים, הגדרות, מיומנויות ונתונים נלווים. לפעמים הבעיה היא כלי שהוגדר לא נכון, לא תשובה שנוסחה לא טוב.
מחפשים מידע חסר, מאחדים כפילויות ומסירים מידע שאיבד תוקף. התוצאה היא זיכרון שימושי יותר, ולא ארכיון שהולך וגדל בלי בקרה.
נניח שכמה סוכנים בונים דוח, ובכל פעם מפרשים אחרת את "המשתמשים הפעילים".
תיקון בכל שיחה פותר רק את אותו מקרה. מבט על כמה ריצות מגלה שחסרה הגדרה מוסכמת במדדי הארגון.
דוגמה לימודית שנבנתה לסיכום, לא מקרה שהוצג בהרצאה ולא נתונים של ארגון אמיתי.
סוכן אחד סופר כניסות. אחר סופר משתמשים ייחודיים. בשני הדוחות כתוב "משתמשים פעילים".
אין הגדרה כתובה למדד, לאוכלוסייה או לטווח הזמן.
להגדיר משתמש פעיל לפי פעולה עסקית מוסכמת, לספור כל אדם פעם אחת בטווח שנבחר, ולציין מה מוחרג.
הדוברת מתארת שיפור בדיוק, פחות ניסיונות חוזרים ופוטנציאל לחיסכון בזמן ובטוקנים, יחידות הטקסט שהמודל מעבד.
אבל גם לתהליך עיבוד הלקחים ברקע יש עלות חישוב. לא מוצגים בסשן אחוזי שיפור שמובטחים לכל מערכת. כדאי לבדוק אם משימות חוזרות באמת משתפרות.
הגישה אינה מוגבלת לקוד: היא מתאימה גם להעדפות כתיבה, למצגות ולתהליכי עבודה נוספים.
הדוברת הפנתה, בזמן ההרצאה, לפתרון הסוכנים המנוהלים של קלוד ולממשקי הזיכרון ועיבוד הלקחים ברקע שלו. זו הפניה מתוך הסשן, לא בדיקת זמינות, מחיר או התאמה כיום. העקרונות ההנדסיים רלוונטיים גם למימוש עצמאי.
בוחרים במפורש אילו תיעודי ריצות נכללים. התהליך צריך לשקף את גבולות הגישה של מאגר הזיכרון. אין הצדקה לאסוף אוטומטית את כל התיעודים רק כי הם מאותה תקופה.
במובנים מסוימים חוזרים לעקרונות מוכרים, כמו גרסאות ומניעת התנגשויות. המטרה היא למצוא את הגבול: הסוכן מפעיל שיקול דעת לגבי התוכן, ותשתית תוכנה קבועה אוכפת את כללי השמירה.
כל הסשן נסקר דרך התמליל, מהפתיחה ועד השאלות בסיום. הזמנים עוזרים לחזור לנקודות המתאימות בהקלטה המקורית.
כדי שסוכן ישתפר עם הזמן, צריך להפוך ניסיון ללקחים שימושיים, ולשמור עליהם מעודכנים, נגישים ובטוחים.
לסשן המקורי ביוטיוב ↗