המדריך המלא ל-Claude Desktop+ Fabric Skills ל-Power BI

המדריך הזה כתוב בשבילכם: עובדים עם רישיון ארגוני (Team/Enterprise) בסביבה נעולה. כל מה שתקראו כאן עובד בסביבה כזאת - בלי יוצא מן הכלל, בלי פיצ'רים שהאדמין חסם.

מה יש לכם

• Claude Chat - השיחה הרגילה: שאלות, כתיבה, ניתוח מסמכים, פרויקטים וארטיפקטים. באפליקציית דסקטופ, בדפדפן ובמובייל.
• Claude Code - סוכן הפיתוח: כותב, מריץ ובודק קוד על המחשב שלכם. עובד בטרמינל, בתוך אפליקציית הדסקטופ, וב-VS Code.
• שרתי MCP שטוענים בעצמכם - חיבור של קלוד למערכות שלכם (קבצים, בסיסי נתונים, Fabric) דרך קובץ הגדרות פשוט. פרק 18 מדריך צעד-צעד.
• סקילים מקבצים - חבילות הוראות שאתם יוצרים או מקבלים, ומעלים בעצמכם. פרק 13.

מתחילים: התקנה וכניסה

1. מורידים את אפליקציית הדסקטופ מ-claude.com/download (Windows ו-Mac) - או עובדים בדפדפן ב-claude.ai.
2. נכנסים עם מייל העבודה של הארגון. הרישיון מזוהה אוטומטית, והמסך שעולה זהה בדסקטופ ובדפדפן.
3. מכאן כל הפרקים בחלק א׳ מתאימים לשניהם - אותם כפתורים, אותם מקומות.

איך ללמוד עם המדריך

1. חלק א׳ (פרקים 1-6): Claude Chat מההתחלה - שיחה ראשונה, פרויקטים, ארטיפקטים, זיכרון וקונטקסט.
2. חלק ב׳ (פרקים 7-12): Claude Code - התקנה, סשן ראשון, הרשאות וחשיבה מורחבת.
3. חלק ג׳ (פרקים 13-18): הולכים לעומק - סקילים, פקודות, סאב-אייג'נטים, הוקס, CLAUDE.md ו-MCP.
4. חלק ד׳ (פרקים 19-21): היישום הארגוני שלכם - Skills for Fabric ועבודה עם Power BI.

כל פרק עונה על שלוש שאלות: מה זה, מתי משתמשים, ואיך עובדים - ומלווה בסרטון דמו עברי קצר - בפרקים המרכזיים כבר על הממשק האמיתי, ובשאר בתהליך שדרוג.

בדקו את עצמכם

Chat הוא המקום שבו מתחילים: שיחה עם קלוד על כל דבר - שאלה, טיוטה, ניתוח קובץ, סיעור מוחות. כמה דקות של היכרות עם המסך חוסכות שעות בהמשך.

מה יש על המסך

• סרגל צד: כפתור New לצ'אט חדש, ומתחתיו פרויקטים, ארטיפקטים והצ'אטים האחרונים.
• תיבת ההודעה (הקומפוזר): כאן כותבים. ה-+ מצרף קבצים ותמונות, וגם פותח כלים: סקילים, חיפוש ברשת וזיכרון (פרק 5).
• בורר המודל בתוך שורת הקומפוזר: בחירת מודל, רמת מאמץ (Effort) והדלקת חשיבה מורחבת - פרק 10 מתעמק.
• הלשוניות Chat ו-Cowork מעל הקומפוזר: ברישיון נעול לשונית Cowork בדרך כלל מושבתת - נשארים ב-Chat.

השיחה הראשונה - איך עובדים נכון

1. פתחו צ'אט חדש וכתבו בקשה אחת ברורה: מה רוצים, באיזה פורמט, ובשביל מי.
2. צרפו חומר אמיתי עם ה-+ במקום לתאר אותו - מסמך, טבלה, צילום מסך.
3. קיבלתם תשובה קרובה? הגיבו בתוך אותה שיחה מה לתקן. קלוד זוכר את ההקשר לאורך השיחה.
4. נושא חדש? פתחו צ'אט חדש. שיחות ארוכות ומעורבבות פוגעות בדיוק (פרק 6).

מתי Chat ומתי Claude Code

כלל אצבע פשוט: אם התוצר הוא תשובה, מסמך או ניתוח - Chat. אם צריך לגעת בקבצים, להריץ פקודות או לבנות תוכנה - Claude Code (חלק ב׳). שניהם חלק מאותו מנוי ארגוני.

בדקו את עצמכם

פרויקט ב-Chat הוא מרחב עבודה לנושא אחד שחוזר על עצמו: הוראות קבועות, קבצי רקע, וכל השיחות בנושא - במקום אחד. אם אתם חוזרים לאותו תחום שוב ושוב, פרויקט חוסך את ההקשר מחדש בכל פעם.

מתי פותחים פרויקט

• דוח שבועי חוזר, לקוח קבוע, מסמך שמתעדכן - כל נושא עם הוראות וחומרים קבועים.
• לא מתאים ל: שאלה חד-פעמית או נושא שמשתנה בכל שיחה.

איך בונים פרויקט שעובד

1. יוצרים פרויקט חדש: שם ברור, ובשדה "What are you trying to achieve?" משפט אחד על המטרה.
2. כותבים הוראות (Instructions) קצרות וקונקרטיות בפאנל הימני: מי הקהל, איזה טון, איזה פורמט פלט, מה אסור.
3. מעלים קבצי רקע לפאנל Context שההוראות מפנות אליהם: דוגמאות, תבניות, מונחון. לכל פרויקט נבנה גם זיכרון משלו מהשיחות שבו.
4. עובדים בתוך הפרויקט - כל שיחה חדשה בו כבר יודעת את ההקשר.

מלכודות נפוצות

• הוראות ארוכות ומעורפלות עובדות פחות טוב מהוראות קצרות ומדויקות.
• שיתוף פרויקט ("Can view" / "Can edit") זמין ברישיונות Team ו-Enterprise.
• גם ב-Claude Code עובדים "לפי פרויקט", אבל שם הפרויקט הוא תיקיית העבודה על המחשב (עם קובץ CLAUDE.md משלה, פרק 17) - לא אותו פרויקט של Chat.

בדקו את עצמכם

ארטיפקט הוא תוצר שנפתח לצד השיחה וחי חיים משלו: מסמך, טבלת קוד, ממשק קטן או דשבורד אינטראקטיבי. במקום לקבל את התשובה כטקסט בזרם הצ'אט - מקבלים דבר שאפשר לערוך, לשכלל ולשתף.

מתי קלוד יוצר ארטיפקט

• תוכן שעומד בפני עצמו: מסמך, דוח, מצגת, רכיב קוד, טבלה גדולה.
• דבר שתרצו לערוך שוב ושוב - כל בקשת תיקון מעדכנת את אותו ארטיפקט.

איך עובדים איתו

1. מבקשים תוצר ("תכין דוח מסכם", "תבנה דשבורד קטן מהקובץ") - הארטיפקט נפתח בפאנל שמצד השיחה ומתרנדר מיד.
2. משכללים בשיחה: "תוסיף עמודת סה״כ", "תשנה את הכותרת" - אותו ארטיפקט מתעדכן מחדש.
3. כל הארטיפקטים נשמרים בעמוד Artifacts בסרגל הצד - אפשר לחזור אליהם, לשתף או להוריד בכל זמן.

טיפ שחוסך זמן

אם קיבלתם טקסט ארוך בתוך הצ'אט במקום ארטיפקט - פשוט בקשו: "תהפוך את זה לארטיפקט". זו הדרך המהירה להעביר תוצר למסלול עריכה נכון.

איך משתפים את התוצר

ביישום Desktop שמופיע בתחילת הסרטון אפשר לפתוח את תפריט ה-⋯ בארטיפקט ולבחור Download as PDF כדי לשמור עותק כקובץ. בהמשך הסרטון, באתר Claude, רואים את הארטיפקט ואז את Share chat ואת הגדרות הגישה לשיחה: Only people invited נבחרת, ואפשרות Anyone with the link מוצגת אך לא נבחרת. שיתוף שיחה הוא לא אותו דבר כמו פרסום ארטיפקט נפרד. בסרטון לא שינינו גישה ולא יצרנו קישור ציבורי.

בדקו את עצמכם

שלושה מנגנונים שולטים במה שקלוד זוכר עליכם - ומתי הוא דווקא לא זוכר כלום. בשליטה שלכם, ובשלוש דקות מבינים את כל התמונה.

זיכרון: מה קלוד יודע עליכם

1. קלוד מזהה נושאים חוזרים בשיחות שלכם (תפקיד, העדפות, פרויקטים) ושומר אותם כרשימת נושאים.
2. פתחו Settings ← Memory ותראו בעצמכם: מתג "Generate memory from chats", רשימת הנושאים, ושדה שבו כותבים לקלוד מה לשנות או למחוק. הכל ניתן לעריכה או מחיקה מלאה.
3. כלל אצבע ארגוני: מידע רגיש שלא הייתם רושמים לעצמכם בפתק - אל תכניסו לזיכרון.

חיפוש: ברשת ובשיחות עבר

שני חיפושים שכדאי להכיר. חיפוש ברשת: בתפריט ה-+ אפשר להדליק או לכבות Web search לכל שיחה - כשזה דולק, קלוד שולף מידע עדכני מהאינטרנט עם מקורות. חיפוש בשיחות עבר: שואלים בשפה טבעית ("מה החלטנו על המחירון של רבע 4?") וקלוד שולף את ההקשר מהשיחה הרלוונטית - אין צורך לזכור איפה זה נכתב.

אינקוגניטו: שיחה שלא נשמרת

צ'אט אינקוגניטו מתחיל מכפתור Use incognito (אייקון הרפאים) בראש מסך הצ'אט. שיחה כזאת נשארת מחוץ להיסטוריה, לזיכרון ולחיפוש, ולא משמשת לאימון המודל. מתאים לניסוי חד-פעמי, שאלה אישית, או טיוטה שלא צריכה להשאיר עקבות. שימו לב: ברישיון ארגוני המדיניות של הארגון חלה גם כאן.

בדקו את עצמכם

לכל שיחה יש "חלון הקשר" - כמות המידע המקסימלית שקלוד מחזיק בראש ברגע נתון: ההוראות, הכלים, ההודעות ותוצאות הכלים. כשהחלון מתמלא, הביצועים יורדים. מי שמנהל את החלון נכון - מקבל תשובות טובות יותר.

ב-Chat: לעקוב ולפצל בזמן

• מד השימוש בתפריט המודל מראה כמה מהחלון נוצל בשיחה הנוכחית (Low usage ומעלה).
• שיחה שהתארכה מאוד? בקשו מקלוד סיכום של מה שהושג, ופתחו צ'אט חדש עם הסיכום. זה ה-/compact הידני שלכם בצ'אט.
• בצ'אט אין פקודות דחיסה - הניהול הידני המלא (בפקודות) קיים ב-Claude Code, כאן למטה.

ב-Claude Code: שלוש פקודות ששוות זהב

• /context - מציג מה טוען את חלון ההקשר כרגע ואיפה התקציב הולך.
• /compact - סיכום השיחה לשחרור מקום, אפשר עם הוראות מיקוד.
• /clear - מנקה את היסטוריית השיחה לגמרי (זיכרון הפרויקט נשמר). לפתיחת נושא חדש.

חמישה כללי עבודה

1. שיחה חדשה לנושא חדש - הכלל החשוב מכולם.
2. תנו לקלוד למשוך קבצים בעצמו במקום להדביק תוכן ענק לתוך הצ'אט.
3. משימה ענקית? חלקו לשלבים, דחסו ביניהם.
4. מסמך שחוזרים אליו הרבה? שימו אותו בפרויקט במקום בכל שיחה מחדש.
5. מד השימוש עולה? זמן לסכם ולפצל.

בדקו את עצמכם

Claude Code הוא סוכן הפיתוח של קלוד: הוא קורא וכותב קבצים על המחשב שלכם, מריץ פקודות, בודק תוצאות ומתקן את עצמו. בניגוד ל-Chat שמחזיר תשובה - Code מבצע עבודה מקצה לקצה בתוך הפרויקט שלכם.

איפה הוא רץ

• אפליקציית הדסקטופ: לשונית Code - הדרך הכי נוחה להתחיל, הכל בתוך האפליקציה שכבר יש לכם.
• טרמינל: מריצים claude בתיקיית הפרויקט. הדרך הקלאסית של מפתחים.
• VS Code: הרחבה רשמית שמחברת את הסשן לעורך - רואים דיפים ועריכות בתוך ה-IDE.

התקנה ברישיון ארגוני

1. ודאו שיש לכם גישה: ברוב ארגוני ה-Team/Enterprise הזיכיון כולל Claude Code (בארגונים ישנים - תלוי בסוג המושב).
2. דרך אפליקציית הדסקטופ: התקינו את האפליקציה והתחברו עם חשבון הארגון - לשונית Code מחכה בפנים.
3. דרך הטרמינל: עקבו אחר הוראות ההתקנה הרשמיות לסביבה שלכם, והתחברו עם חשבון הארגון בהפעלה הראשונה. אל תריצו התקנה עם sudo - זה שובר הרשאות קבצים בהמשך.

VS Code כסביבת העבודה

מומלץ לעבוד עם עורך קוד לצד הסוכן: VS Code הוא הבחירה הנפוצה, וההרחבה של Claude Code מציגה את הדיפים והעריכות ישירות בעורך. לא חובה - אפשר לעבוד גם מהדסקטופ או הטרמינל בלבד - אבל עם עורך הסקירה נוחה יותר.

בדקו את עצמכם

כל שיחה ב-Claude Code היא סשן: היסטוריה משלה, תיקיית פרויקט משלה, שינויי קוד משלם. אפשר להחזיק כמה סשנים במקביל מהסרגל, ו-Cmd+N פותח סשן חדש.

הפרויקט הראשון שלכם - צעד אחר צעד

1. צרו תיקייה חדשה למשימה (למשל expenses-board) ושימו בתוכה את קובץ הנתונים - נגיד קובץ אקסל של הוצאות.
2. פתחו סשן בתיקייה הזו (מלשונית Code בדסקטופ, או claude מהטרמינל בתוך התיקייה).
3. תנו הנחיה מדויקת: מה לבנות, מאיזה קובץ לקחת את הנתונים, ואיך התוצאה צריכה להיראות. "בנה דשבורד HTML שמסכם את ההוצאות מהקובץ, מחולק לקטגוריות, עם גרף חודשי" עובד הרבה יותר טוב מ"תעשה משהו עם האקסל".
4. עקבו אחרי הפעולות שהוא מבצע, אשרו את מה שדורש אישור, ובקשו תיקונים בשיחה - "תוסיף סינון לפי חודש", "תשנה צבעים". ככה נראית עבודה נכונה: איטרציות קטנות, לא ניסיון אחד ענק.

עבודה מקבילה נכונה

• כל סשן עובד על עותק מבודד של הריפו (worktree) - שני סשנים לא דורסים אחד את השני.
• Cmd+; פותח שאלת צד: רואה את ההקשר בלי לגעת בשיחה הראשית (שקול ל-/btw בטרמינל).
• ארכיון סשן תמיד מבקש אישור, ומתקבלת התראה כשסשן מסיים.
• /resume (או /continue) פותח סשן קודם וממשיך מאותה נקודה.

פיצול המסך: צ'אט, טרמינל וקבצים זה לצד זה

• סמל הטרמינל בראש הסשן פותח טרמינל אמיתי בצד המסך - מריצים פקודות ורואים פלט בלי לצאת מהאפליקציה. כפתור + מוסיף לשוניות טרמינל נוספות.
• Ctrl+Shift+F פותח את רשימת קבצי הפרויקט, ולחיצה על קובץ פותחת אותו בחלונית צפייה ועריכה - לצד השיחה והטרמינל.
• סמל הענף מציג את עץ העבודה (working tree) - כל השינויים שהסשן עשה בקוד, במבט אחד.
• את גודל החלוניות משנים בגרירת המפריד ביניהן, ואייקון ההגדלה בכותרת החלונית מרחיב אותה לכל רוחב המסך.

תצוגה מפוצלת: שני סשנים באותו חלון. מעבר לחלוניות הטרמינל והקבצים, אפשר לפצל את החלון לשני סשנים מלאים זה לצד זה - כל אחד עם תיקיית הפרויקט וההיסטוריה שלו. Alt+Ctrl+\ פותח סשן חדש מימין (וגם למטה עם Alt+Ctrl+-), Ctrl+[ ו-Ctrl+] מעבירים את המיקוד בין החלוניות, ו-Alt+Ctrl+W סוגר את החלונית הנוכחית. שני הסשנים רצים במקביל בלי להפריע אחד לשני.

בדקו את עצמכם

מצב ההרשאות קובע מתי קלוד שואל רשות לפני שהוא נוגע בקבצים או מריץ פקודות. זה אחד ההחלטות החשובות בעבודה עם Claude Code - והיא משתנה ממשימה למשימה.

אם הגעתם מחומר ישן - מיפוי השמות

בקורסים ותיעוד מהתקופה של הטרמינל המצבים נקראו אחרת: ask before edits הוא המצב הרגיל (Manual), auto-accept edits הוא Accept edits, plan mode נשאר Plan, ו-bypass permissions נשאר Bypass. מצב Auto הוא תוספת חדשה. בטרמינל, Shift+Tab מחליף מצב בלחיצה.

הזרימה המומלצת למשימה מורכבת

1. פותחים ב-Plan: קלוד חוקר את הקוד ומציג תוכנית עם צ'ויור - בלי לגעת בקובץ אחד.
2. סוקרים, מתקנים את התוכנית, מאשרים.
3. עוברים ל-Accept edits לביצוע, ועוקבים.
4. משהו השתבש? Esc עוצר מיד, ו-Esc Esc (או /rewind) מחזיר לצ'קפוינט קודם.

הרשאות מתקדמות: חריגים קבועים

מעבר למצב הרגעי, אפשר להגדיר כללי allow/deny קבועים לכלי או פקודה ספציפיים (למשל: תמיד לאשר git status, לעולם לא לאשר rm -rf) דרך /permissions או קובץ ההגדרות. ככה המצב נשאר שמרני, והחיכוך היומיומי נעלם.

בדקו את עצמכם

לפני שקלוד עונה, אפשר בהרבה חשבונות לשלוט בשני בוררים: כמה מאמץ (Effort) הוא משקיע בתשובה, והאם הוא עובר חשיבה מורחבת (Extended Thinking) - תהליך שבו הוא מפרק את הבעיה, מתכנן ובוחן כיוונים לפני שהוא כותב תשובה. הזמינות המדויקת של הבוררים תלויה במודל, בסוג החשבון ובמדיניות הארגון.

איפה משנים

1. לוחצים על שם המודל ליד כפתור השליחה, ונפתח תפריט המודלים.
2. בחשבונות שבהם הבוררים זמינים, באותו אזור מופיעים גם בחירת Effort (למשל Low, Medium, High) ומתג Thinking או Extended. שני הבוררים נפרדים: המאמץ קובע כמה יסודי קלוד יהיה בכל תשובה, והמתג קובע אם יופיע אזור חשיבה ניתן להרחבה.
3. בסביבת ההדגמה כאן התפריט מציג את שמות המודלים בלבד - בלי בורר מאמץ ובלי מתג חשיבה - ולכן גם בסרטון אין שינוי שלהם.

איך זה נראה בפועל

• כשנותנים משימה ל-Code, מתחת לפעולות מופיע מצב עבודה עם זמן שחלף, ולעיתים גם אזור שמסכם את התכנון או את הבדיקות שהסוכן מבצע - אבל זה לא חשיפה מלאה של תהליך החשיבה הפנימי שלו.
• כשמתג ה-Thinking זמין ומופעל, נפתח מעל התשובה אזור Thinking ניתן להרחבה עם סיכום דרך החשיבה - שווה להציץ כשרוצים לוודא איך הוא הגיע למסקנה.
• בחשבונות רבים ברירת המחדל אדפטיבית: לכל מודל יש רמת מאמץ מומלצת, וקלוד מתאים את עומק החשיבה לבעיה.

מתי להעלות ומתי לא

• כדאי: באג מסובך, תכנון ארכיטקטורה, ניתוח מסמך כבד, בעיה רב-שלבית.
• לא כדאי: שאלות שגרה וכתיבה יומיומית - מאמץ גבוה אוכל את מכסת השימוש מהר יותר בלי תועלת.
• בחשבונות שבהם הבוררים זמינים, השינוי חל מהתשובה הבאה ואפשר לשנות באמצע שיחה.

בדקו את עצמכם

אוסף הקיצורים והטריקים שהופכים עבודה עם Claude Code מאיטית-וקצת-מסורבלת לשטופה. בתוך הסשן, הקשת ? מציגה את רשימת הקיצורים המדויקת לסביבה שלכם.

הקיצורים ששווה לשנן

• Shift+Tab - מחליף מצב הרשאות (פרק 9).
• Esc - עוצר את קלוד באמצע פעולה. Esc Esc - תפריט חזרה לצ'קפוינט (כמו /rewind).
• Ctrl+R - חיפוש אחורה בהיסטוריית ההנחיות. חיצים גוללים בהיסטוריה.
• Ctrl+O - תצוגת טרנסקריפט מלאה ומפורטת (verbose).
• @ + נתיב - מוסיף קובץ או תיקייה להקשר של ההנחיה.
• / - תפריט כל הפקודות הזמינות אצלכם, כולל סקילים וכלים מ-MCP.

פקודות קטנות, תועלת גדולה

• /btw - שאלת צד שלא נכנסת לשיחה ולא צורכת קונטקסט.
• /export - שומר את השיחה לקובץ או ללוח.
• /status ו-/doctor - מה קורה בסשן, ואבחון בעיות התקנה.
• /add-dir - נותן לקלוד גישה לתיקייה נוספת לסשן הזה.

שלושה טיפים שמשנים הרגלים

1. הנחיה אחת מדויקת עם קובץ מצורף מנצחת חמש הנחיות מעורפלות.
2. נתקעתם על התנהגות מוזרה? /clear ומתחילים נקי במקום להיאבק בהקשר מלוכלך.
3. מתקן אחד בסשן: כשהוא מתחיל לתקן את התיקון של התיקון - עוצרים, חוזרים לצ'קפוינט, ונסחפים מחדש עם הוראה חדה יותר.

בדקו את עצמכם

סקיל (Skill) הוא חבילת הוראות מסודרת - קובץ SKILL.md ולצידו קבצי עזר - שמלמדת את קלוד תהליך עבודה ספציפי: איך לייצר דוח, איך לבנות דשבורד, איך לעבוד מול Fabric. במקום לכתוב את אותן הוראות מחדש בכל שיחה - כותבים פעם אחת, וקלוד מפעיל את הסקיל כשרלוונטי.

איך סקיל בנוי

• תיקייה עם קובץ SKILL.md: שם, תיאור קצר (לפיו קלוד מחליט מתי להפעיל), וההוראות עצמן.
• לצידו אפשר לשים תבניות, דוגמאות וסקריפטים שהסקיל משתמש בהם.

סקיל מול סאב-אייג'נט - לא אותו דבר

שניהם קבצי Markdown עם frontmatter, וקל להתבלבל. ההבדל: סקיל מזריק ידע ותהליך לתוך הסשן שלכם - הוא רץ בקונטקסט שלכם וחולק אותו. סאב-אייג'נט (פרק 15) הוא מופע נפרד עם חלון הקשר נקי משלו, שיכול לרוץ במקביל ועם מודל אחר - ומחזיר רק תוצאה. הם גם משלימים: סקיל יכול להפעיל סאב-אייג'נטים, וסאב-אייג'נט יכול להשתמש בסקילים.

התקנה בסביבה נעולה - בלי חנות, בלי פלאגינים

1. ב-Claude Code (הדרך המומלצת בארגון): שמים את תיקיית הסקיל בתוך .claude/skills/ בפרויקט (או בתיקיית הבית לסקיל אישי גלובלי). קלוד מזהה אותו אוטומטית - בלי שוק, בלי התקנות.
2. ב-Chat: מארזים את תיקיית הסקיל כ-ZIP ומעלים ב-Customize > Skills > Upload a skill. תלוי שהאדמין אישר סקילים בארגון.
3. קיבלתם סקיל מצוות אחר? מספיק להעתיק את התיקייה למקום הנכון - זה כל ה"התקנה".

איך משתמשים

ברוב המקרים לא צריך לקרוא לסקיל בשם: קלוד מפעיל אותו אוטומטית כשהמשימה מתאימה לתיאור שלו. אפשר גם להפעיל ידנית עם / ושם הסקיל - הקשת / מציגה את רשימת הסקילים המותקנים, גם בסשן Code וגם בקומפוזר של Chat.

דוגמאות חיות: סקילים מובנים לקבצי Office

חלק מהסקילים כבר מובנים ב-Chat - בלי התקנה ובלי העלאת ZIP: מבקשים קובץ בשפה טבעית ("תכין לי טבלת מכירות באקסל"), וקלוד מפעיל את הסקיל המתאים אוטומטית ומחזיר קובץ אמיתי שניתן לעריכה. שימו לב: התוסף (add-in) של PowerPoint ל-Office הוא שדרוג בתשלום - מה שרואים בדמו הוא יצירת קובץ ה-PPTX עצמו.

בדקו את עצמכם

כל מה שמתחיל ב-/ הוא פקודה: פעולה על הסשן עצמו - דחיסת קונטקסט, החלפת מודל, ניהול כלים - ולא בקשה למודל. הקלדת / על שורה ריקה פותחת את התפריט המלא שזמין אצלכם, כולל פקודות שמגיעות מסקילים שהגדרתם.

הפקודות שתשתמשו בהן הכי הרבה

הרשימה המדויקת משתנה בין גרסאות ותלויה בסקילים ובשרתי ה-MCP המחוברים אצלכם - הקלידו / ותראו מה זמין בממשק שלכם. אלו הבולטות בגרסה שצולמה בהדגמה:

סימנו ב-⭐ את אלה שהכי שוות לזכור ביומיום:

• ⭐ /init - סריקת הקוד וכתיבת CLAUDE.md התחלתי לפרויקט (פרק 17). נקודת הפתיחה של כל פרויקט חדש.
• ⭐ /usage - פירוט צריכת הטוקנים בסשן הנוכחי. הדרך לדעת כמה קונטקסט הסשן צורך.
• ⭐ /compact - דחיסת הקונטקסט כשהסשן מתארך (פרק 6). מפנה מקום בלי לאבד את מה שחשוב.
• ⭐ /btw - שאלת צד קצרה שלא נכנסת לשיחה. שואלים משהו בצד בלי ללכלך את הקונטקסט של המשימה.
• /model - החלפת המודל הפעיל בסשן.
• /rewind - חזרה לנקודה קודמת בשיחה. ה"ביטול" שלכם כשהכיוון לא עבד.
• /fork - פיצול הסשן לשניים מאותה נקודה. בוחנים שני כיוונים במקביל.
• /rename - מתן שם ברור לסשן, כדי למצוא אותו אחר כך ברשימת הסשנים.
• /mcp - ניהול חיבורי שרתי MCP (פרק 18).
• /config - הגדרות הסשן והממשק.
• /code-review - סקירת קוד אוטומטית על השינויים.
• /security-review - סקירה ממוקדת אבטחה. שכבת בדיקה נוספת לפני merge.
• /deep-research - מחקר מרובה צעדים מתוך הסשן.
• /feedback - שליחת משוב ישירות מהממשק.
• ובתפריט הגרסה שצולמה נוספים גם: /workflows, /batch, /loop, /goal, /insights, /context, /run, /simplify, /verify, /debug, /ultrareview ועוד - התפריט אצלכם הוא מקור האמת המלא.

פקודות מותאמות אישית

הצוות שלכם יכול להגדיר פקודות משלו כסקילים בתוך .claude/skills/ בפרויקט - הסקיל הופך אוטומטית לפקודה עם השם שלו, כמו /readme-check בסרטון. ככה תהליך חוזר - "בדיקות לפני merge", "דוח ספרינט" - הופך לפקודה אחת שכולם מריצים אותה אותו דבר.

בדקו את עצמכם

בשיחה רגילה אתם מדברים עם הסוכן הראשי. כשהמשימה גדולה או ארוכה, הסוכן הראשי יכול להקים סאב-אייג'נטים - מופעי קלוד נוספים, שכל אחד מהם מקבל חלון הקשר נקי משלו ומשימה ממוקדת משלו: לסרוק קודבייס ענק, לסקור מסמך משלוש נקודות מבט במקביל, להריץ בדיקות - ולדווח חזרה. הסוכן הראשי הוא התזמורת: הוא מפצל, הם עובדים, והוא מחזיר לכם תשובה אחת מאוחדת.

למה זה חזק

• קונטקסט נקי: הסריקה הכבדה קורית בסשן המשני. עשרות אלפי טוקנים של קריאת קבצים נשארים שם - והסשן הראשי מקבל רק סיכום אחד. חלון ההקשר שלכם לא מתמלא בפסולת.
• מקביליות: כמה סאב-אייג'נטים רצים באותו זמן על חלקים בלתי תלויים - למשל שלושה סוקרים עם פרסונות שונות על אותו מסמך.
• התמחות ועלות: לכל סאב-אייג'נט אפשר להגדיר הוראות, כלים ומודל משלו - למשל סוכן ראשי חכם שמפקח על סוכני משנה זולים יותר.

איך יוצרים סאב-אייג'נט משלכם

1. בשפה טבעית: מבקשים מהסוכן הראשי - "צור סאב-אייג'נט בשם code-reviewer שבודק..." - והוא יוצר את הקובץ. שימו לב: אשף ה-/agents הוסר מהממשק (בדקנו) - הדרכים הן בקשה בשפה טבעית או עריכה ידנית של הקובץ.
2. ישירות בקובץ: קובץ Markdown בתוך .claude/agents/ בפרויקט (אפשר לשתף בגיט עם הצוות) או ~/.claude/agents/ (זמין בכל הפרויקטים שלכם).
3. מה יש בקובץ: שם, תיאור (הטריגר - לפיו קלוד מחליט מתי להפעיל; עד שהסוכן מופעל, רק השם והתיאור תופסים מקום בקונטקסט), כלים מותרים, ומודל. רוצים סוכן קריאה-בלבד? מגבילים את הכלים (Read, Grep) - הגבלת כלים היא שכבת הרשאות אמיתית, חזקה הרבה יותר מ"בבקשה אל תערוך".

איך מפעילים

ברוב המקרים לא צריך לעשות כלום: הסוכן הראשי מפעיל את הסאב-אייג'נט המתאים לפי התיאור שלו. אפשר גם לקרוא לו בשם ("השתמש ב-docs-auditor") או לכפות פיצול ("הרץ את הבדיקות בסאב-אייג'נט והחזר רק כשלונות"). בממשק הנוכחי סאב-אייג'נטים רצים כמשימות רקע - רואים צ'יפ נפרד לכל אחד ומונה של משימות פעילות - כך שאפשר להפעיל כמה במקביל ולעקוב אחרי כולם. מלבד הסוכנים המובנים (כמו Explore ו-Plan) יפעלו גם הסוכנים שהגדרתם. אם סוכן לא נורה כשצריך - או נורה יתר על המידה - מכווננים את התיאור שלו.

מתי כן ומתי לא

• כן: סריקה רחבה עם תשובה קצרה, עבודה חוזרת, משימות מקבילות בלתי תלויות, סקירה ניטרלית בעיניים טריות.
• לא: עריכות קטנות, צעדים שתלויים זה בזה, משימה שצריכה את מלוא הקונטקסט של השיחה.

סקיל או סאב-אייג'נט?

שניהם קבצי Markdown עם frontmatter, וקל להתבלבל - אבל הם פותרים בעיות שונות: סקיל (פרק 13) מזריק ידע ותהליך עבודה לתוך הסשן שלכם - הוא רץ בקונטקסט שלכם וחולק אותו. סאב-אייג'נט מקבל קונטקסט נקי משלו, יכול לרוץ במקביל ועם מודל אחר - ומחזיר רק תוצאה. והם משלימים זה את זה: סקיל יכול להפעיל סאב-אייג'נטים, וסאב-אייג'נט יכול להשתמש בסקילים.

בדקו את עצמכם

הוק (Hook) הוא פקודת מעטפת שרצה אוטומטית בנקודה מוגדרת במחזור החיים של הסשן - לפני שכלי רץ, אחרי עריכה, בתחילת סשן. זו הדרך להפוך כללי צוות לאכיפה אוטומטית: קלוד לא "זוכר" לעשות פורמט - ההוק דואג לזה.

שימושים קלאסיים

• פורמט אוטומטי: אחרי כל עריכת קובץ, רץ prettier/black על הקובץ.
• לינט ובדיקות: אחרי עריכה, בדיקה מהירה שתופסת שגיאות לפני שאתם רואים אותן.
• מגן בטיחות: חסימת פקודות מסוכנות (למשל מחיקות רוחביות) לפני שהן רצות.
• איתחול סשן: בתחילת סשן - טעינת משתני סביבה או בדיקת תלויות.

איך מגדירים

1. הוקס מוגדרים בקבצי ההגדרות של הפרויקט (או האישיים) - אירוע, תנאי, והפקודה לריצה.
2. ברגע שההגדרות במקום - ההוקס פועלים לבד: אין פקודה שמנהלת אותם מתוך הסשן, אבל רואים אותם בפעולה. בהדגמה למטה הוק PostToolUse כותב שורה ללוג אחרי כל עריכה, והוק PreToolUse חוסם ניסיון push ישיר.
3. הגדרות ב-.claude/ של הפרויקט נשמרות בגיט - כל הצוות מקבל אותן הוקס.

שגרות (Routines): אוטומציה על לוח זמנים

הוק מגיב לאירוע בתוך סשן; שגרה היא הגדרה שמורה - פרומפט, ריפו אחד או יותר, וקונקטורים - שרצה אוטומטית על לוח זמנים, מקריאת API או מאירוע GitHub (הפיצ׳ר ב-Research Preview). שגרות רצות על התשתית הענןית של Anthropic (או על סביבה מתארחת-עצמית של הארגון), כך שהן עובדות גם כשהמחשב שלכם סגור.

• איפה: בעמוד claude.ai/code/routines, בלשונית Code באפליקציית הדסקטופ (Routines בסרגל הצד), או ב-CLI עם /schedule. זמין ב-Pro, Max, Team ו-Enterprise.
• דוגמאות: סיכום Issues שנפתחו מאתמול כל בוקר עבודה, סקירת PR אוטומטית על כל pull_request, דיג׳סט מיילים יומי מתוזמן.
• מגבלות: יש מכסת ריצות יומית לחשבון (ריצות חד-פעמיות לא נספרות); הצריכה יורדת ממכסת המנוי הרגילה. פעולות שהשגרה עושה דרך GitHub והקונקטורים מתועדות על שמכם.
• שים לב: האפשרות "Local" בדסקטופ יוצרת Desktop scheduled task - משימה מקומית שרצה על המחשב שלכם (תכונה נפרדת, לא שגרת ענן).

סרטון דמו 16ב - שגרה מקומית (Local)

שתי הדגמות מהממשק האמיתי בפרק: הוקס בפעולה בתוך סשן, ואחר כך יצירה והרצה של שגרה מקומית (Local) מהדסקטופ.

בדקו את עצמכם

CLAUDE.md הוא קובץ מרקדאון שקלוד קורא אוטומטית בתחילת כל סשן. שם שמים את כל מה שלא רוצים לחזור עליו: מוסכמות הפרויקט, פקודות הבילד והבדיקה, אילוצים, ו"איך אנחנו עובדים כאן". זה ההבדל בין סוכן שמניח לבין סוכן שיודע.

איפה הקובץ חי

• שורש הפרויקט - המקום המרכזי; נכנס לגיט ומשותף לצוות.
• תיקיית הבית - העדפות אישיות שחלות על כל הפרויקטים שלכם.
• תת-תיקיות - כללים לאזור ספציפי בקוד, מתווספים כשעובדים שם.

איך יוצרים ומה כותבים

1. הדרך הקלה: /init - קלוד סורק את הפרויקט ומציע CLAUDE.md התחלתי. מכאן עורכים.
2. כותבים קצר וקונקרטי: פקודות הבילד והטסט האמיתיות, קונבנציות שמות, "אל תיגע בתיקיית X", "כל PR דורש בדיקה Y".
3. מעדכנים כשלומדים: קלוד טעה פעמיים באותה טעות? הופכים את התיקון לשורה ב-CLAUDE.md.
4. /memory בתוך סשן פותח את קבצי ה-CLAUDE.md שבטווח לעריכה מהירה.

בדקו את עצמכם

MCP (Model Context Protocol) הוא תקן פתוח שמחבר את קלוד למערכות חיצוניות כלים: בסיסי נתונים, GitHub, Fabric, קבצים מקומיים, API פנימי של הארגון. ברישיון נעול אין ספריית קונקטורים - אז טוענים שרתי MCP בעצמכם, וזה פשוט יותר ממה שזה נשמע.

מה זה שרת MCP

תוכנית קטנה שרצה על המחשב שלכם (שרת מקומי, stdio) או שירות מרוחק, וחושפת לקלוד "כלים" - פעולות שהוא יכול להזמין: "קרא מה-DB", "צור דוח ב-Fabric". אחרי הטעינה, הכלים מופיעים בסשן כמו כל כלי אחר, עם אישורים לפי מצב ההרשאות.

טעינה ידנית - צעד אחר צעד

1. ודאו שהאדמין מאפשר שרתי MCP מקומיים (מדיניות isLocalDevMcpEnabled - אצלכם זה פתוח, אחרת אין פרק).
2. פתחו את קובץ ההגדרות: באפליקציית הדסקטופ - Settings, שם אזור ה-Developer ו-Edit Config, שפותח את claude_desktop_config.json.
3. הוסיפו שרת תחת mcpServers - למשל שרת שמשרת קבצים:
   { "mcpServers": { "filesystem": { "command": "npx", "args": ["-y", "@modelcontextprotocol/server-filesystem", "C:\\work\\data"] } } }
4. שמרו והפעילו מחדש את האפליקציה לגמרי (יציאה מלאה, לא רק סגירת חלון).

איך מוודאים שזה עבד

• בצ'אט: כפתור ה-+ > Connectors מציג את השרתים והכלים שזוהו.
• בהגדרות Developer רואים סטטוס חיבור ולוגים לכל שרת.
• ב-Claude Code: /mcp מנהל חיבורים ואימות.

כשלא עובד - הגורמים השכיחים בסביבה נעולה

• רשת חסומה: שרת שמושך חבילות מהאינטרנט (npx) ייכשל מאחורי פרוקסי ארגוני - בקשו מ-IT התקנה מקומית של השרת ונתיב ישיר לקובץ ההרצה.
• JSON שבור: פסיק מיותר או מרכאות חסרות - האפליקציה תתעלם מהקובץ בשקט. ודאו שהקובץ תקין.
• Node/Python חסר: חלק מהשרתים דורשים סביבת הרצה. לשרתי Node בדסקטופ יש סביבה מובנית; בטרמינל - צריך התקנה (דרך IT).
• לא הופעל מחדש: שינוי קונפיג תקף רק אחרי הפעלה מחדש מלאה.
• תאימות גרסת השרת: גרסה חדשה של שרת עלולה לא לעבוד מול האפליקציה המותקנת - עדכנו את האפליקציה, או התקינו את השרת מקומית והפנו את ה-config ישירות לקובץ ההרצה.
• תיקיית הסשן: האפליקציה מעבירה לשרת את תיקיית הפרויקט של הסשן בתור roots, ושרתי filesystem משרתים אותה במקום התיקייה שבקונפיג - פתחו את הסשן בתוך התיקייה שרוצים לשרת.

בדקו את עצמכם

Skills for Fabric הם סקילים בקוד פתוח (רישיון MIT, בריפו microsoft/skills-for-fabric) שמלמדים כלי קוד-AI - ובהם Claude Code - לעבוד מול Microsoft Fabric ו-Power BI. הריפו מכסה את כל עומסי העבודה של Fabric; במדריך הזה מעניינים אותנו רק סקילי ה-Power BI: חבילת powerbi-authoring עם שני סקילים - semantic-model-authoring (כתיבת סמנטיק מודל) ו-powerbi-report-cli (כתיבת דוחות). בלעדיהם לכלי ה-AI אין ידע מובנה ב-APIs של Fabric ובפורמטים של Power BI.

סקיל מול MCP - ההבדל שחשוב להבין

הם עובדים הכי טוב ביחד: הסקיל מלמד, ה-MCP מחבר.

התקנה בלי Node - ישירות מגיטהאב לתיקיית הפרויקט

סקיל הוא תיקיית Markdown בלבד, ולכן לא צריך Node, לא צריך מרקטפלייס, ולא צריך כלי התקנה:

1. מורידים את הריפו: בדף github.com/microsoft/skills-for-fabric לוחצים על כפתור Code הירוק ← Download ZIP (או git clone אם git מותר ברשת). הרשת חוסמת? מורידים בעמדה מאושרת ומעבירים דרך IT.
2. בתוך הקבצים שחולצו נכנסים ל-plugins/powerbi-authoring/skills/ - שם יושבים שני הסקילים.
3. מעתיקים את התיקיות semantic-model-authoring ו-powerbi-report-cli אל .claude/skills/ בתיקיית הפרויקט שלכם. כל תיקיית סקיל מכילה SKILL.md - זה כל מה ש-Claude Code צריך.
4. פותחים סשן Claude Code בפרויקט ובודקים: הסקילים מופיעים ברשימת ה-/.

ומה עם Node? מה הוא מוסיף ומה חסר בלעדיו

חבילת ה-Power BI מגיעה עם שרת MCP אחד - powerbi-modeling-mcp - שרץ דרך npx, ולכן דורש Node. הסקילים עצמם לא צריכים Node; ההבדל הוא רק באופן הגישה למודל, והסקיל עצמו מגדיר שתי רמות עבודה:

כלומר: בלי Node לא מאבדים את הסקילים - רק את שרת ה-MCP החי (שרתי Fabric MCP מרוחקים, אם קיימים בסביבה שלכם, עובדים עם az login ולא דורשים Node). פרק 21 מכסה את שרת ה-Modeling MCP למי שכן מותקן Node.

מה אפשר לעשות איתם (דוגמאות Power BI)

• "כתוב סמנטיק מודל מעל ה-Gold lakehouse שלי" ← טבלאות, עמודות, קשרים ומידות DAX בקבצי TMDL.
• "הוסף Year-over-Year לכל מדדי המכירות" ← עריכת המודל הקיים.
• "בנה דף דוח עם ארבעה כרטיסי KPI וסלייסרים" ← כתיבת קבצי PBIR (הדגמה מלאה בפרק 20).
• "תעד את הסמנטיק מודל הקיים שלי" ← סריקת ההגדרות ותיעוד Markdown.

בדקו את עצמכם

אוסף הסקילים AI-powered Power BI reporting (פריוויו, יוני 2026) מאפשר לסוכן AI לכתוב דוחות Power BI משפה טבעית: יצירה מאפס, שינוי דוח קיים, ומודרניזציה של עיצוב. זה חלק מספריית Skills for Fabric - ומתקינים אותו בדיוק כמו בפרק הקודם: העתקת תיקיות הסקילים ל-.claude/skills/ בפרויקט.

מה הסוכן עושה בפועל

• כותב קבצי PBIR תקינים-סכמטית (הפורמט של פרויקטי PBIP) - דפים, ויז'ואלים, סלייסרים, טבלאות.
• עובד עם ה-Desktop bridge: טוען מחדש את השינויים ב-Power BI Desktop הפתוח (בלי לסגור ולפתוח), מצלם מסך של הדפים, רואה את הפלט האמיתי ומתקן באיטרציות.
• סקיל העיצוב (powerbi-report-design) מייצר "תדריך עיצוב" מסודר לפי עקרונות best practice - ואז מיישמים אותו.

דוגמת פרומפט שעובד (מהבלוג הרשמי)

"צור דוח עם דף Opportunities שיש בו ארבעה KPIs למדדים Revenue Won, Revenue in Pipeline... הוסף סלייסרים לרמות סיכון... והוסף דף Collabs עם ארבעה כרטיסי KPI..." - והסוכן בונה את הדפים.

האקוסיסטם המלא

סקילי הכתיבה עובדים יחד עם שרת ה-Modeling MCP וסקיל כתיבת הסמנטיק מודל (פרק 21): בונים מודל, ואז דוח מעליו, ואז מפרסמים ל-Fabric - מקצה לקצה.

בדקו את עצמכם

שרת ה-Power BI Modeling MCP נותן לכלי ה-AI גישה חיה לפעולות מידול: קריאה וכתיבה של הגדרות הסמנטיק מודל. בשילוב עם סקיל כתיבת המודל, הסוכן בונה מימדים, טבלאות עובדות וקשרים - ואתה סוקר לפני שמירה.

שימושים מתועדים

• יצירת סמנטיק מודל מעל lakehouse בשפה טבעית.
• שינוי שמות ידידותיים בקנה מידה: במודל גדול, לבקש מה-LLM דרך ה-Modeling MCP לייצר שמות עסקיים ברורים לטבלאות, עמודות ומדדים (Totaal Revenue במקום TR_AMT) - קריטי לאיכות תשובות ה-AI על המודל. לסקור ולוודא שהשינוי לא שובר DAX, קשרים או אובייקטים תלויים לפני השמירה.

כלים משלימים (fabric-toolbox)

• Semantic Link Labs - עדכון המודל תכנותית מ-notebook ב-Fabric, כולל get_measure_dependencies למיפוי תלויות.
• צ'קליסט הכנה של סמנטיק מודל כמקור לסוכן נתונים.
• Notebook עם אוסף utilities.

בדקו את עצמכם